Eirouvine
Daf 46b
משנה: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ. עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵירוֹת אֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין 46b וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּן. נִפְרַץ הַכּוֹתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָֽרְבִין אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּפֶּתַח. יוֹתֵר מִכָּן מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם:
Traduction
S’il y a un mur haut de 10 palmes et large de 4 entre 2 cours, on posera l’eruv 2 fois, sans les joindre. Si au sommet il y a des fruits, les habitants peuvent y grimper, chacun de leur côté, pour en manger sur place, sans les descendre. Si une brèche atteignant 10 coudées est survenue au mur, on peut, au choix, soit poser l’eruv pour chaque cour à part, soit les joindre, car cette brèche est considérée comme une porte; si la brèche dépasse cette mesure, on posera l’eruv une seule fois, et non deux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כותל שבין ב' חצרות גבוה י' ורחב ארבעה. בגמ' קאמר דהאי רחב ד' דקתני לאו משום הך דרישא קתני שאפי' אינו רחב ד' הוי מחיצה בגובה עשרה ומפסיק בין שתי החצרות אלא משום הסיפא נקט לה היו בראשו פירות וכו' ובלבד שלא יורידו למטה דחשיב לי' רשותא באנפי נפשה ואינו בטל לא לגבי זה ולא לגבי זה מכיון דרחב ארבעה. אבל אם לא היה רחב ד' הוי מקום פטור ומותר לכאן ולכאן להוריד למטה להבתים:
ובלבד שלא יורידו למטה. היינו להוריד ולהביא להבתים דהכותל הזה כגג הוא וגגים ובתים שתי רשויות הן אבל להוריד לחצר שרי דגגות וחצרות רשות אחת הן:
מפני שהוא כפתח. שבין ב' חצרות לפיכך אם רצו מערבין אחד. יותר מכאן הוי כפרצה ונעשו כרשות אחת ומערבין אחד ואין מערבין שנים כל אחת לעצמה דמכיון דכרשות אחת הן אוסרין אלו על אלו:
הלכה: פיס'. כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת כול'. וְלָמָּה לִי רָחָב אַרְבָּעָה. וַאֲפִילוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה. בְּגִין מַתְנֵי הָדָא דְבַתְרָהּ אֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין. לֹא הָיָה רָחָב אַרְבָּעָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לְכָאן וּלְכָאן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב. מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. מְחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַייָב. וָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. תֵּדַע לָךְ דָּמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִים שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַייָב. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. הֵיךְ מַה דְּאַתּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. אוֹף הָכָא כֵן.
Traduction
Pourquoi ce mur doit-il avoir une largeur de 4 palmes? Ne constitue-t-il pas aussi bien une séparation en étant moins large? C’est vrai, répondit-on; mais la Mishna parle de suite d’une telle largeur, en raison de ce qui suit: ''les habitants pourront y monter, chacun de leur côté''. Quelle serait la règle en ce cas si le mur n’a pas cette largeur? Selon R. Aba au nom de Rav, il sera interdit d’en rien descendre, ni d’un côté ni de l’autre (150)La place est trop petite pour constituer un domaine à part, et l'interdit de l'entourage y subsiste.; au contraire, selon R. Zeira au nom du même, il sera permis d’en user de part et d’autre (car l’insignifiance même de la place l’annule, de façon à la rendre permise). -Est-ce que R. Aba n’est pas en contradiction avec lui-même, puisqu’il dit ailleurs (151)B. Shabat 99b. au nom de Samuel: si de la voie publique on jette un objet vers une propriété privée et qu’il s’arrête sur la crête du mur, on est coupable de transport illégal; pourquoi donc dit-il ici que le faîte du mur est annulé par rapport aux 2 domaines qui le bordent? -Ce n’est pas la même chose, fut-il répondu: là, pour le mur qui clôt un bien particulier, le sommet est supposé rempli de mottes de terre, ou de pierres, jusqu’à une grande hauteur, de sorte que l’objet jeté là tombe du dehors en un bien privé, tandis qu’ici il s’agit d’une partie de mur dont les 2 côtés sont également bordés par la même propriété privée, et il n’y a pas lieu de la supposer remplie de pierres. Ce qui prouve qu’il en est ainsi, c’est que R. Aba ou R. Hinena dit plus loin (10, 3), au nom de R. Yohanan: l’accès des corniches ou des murs hauts de 10 p. et moins larges que 4 p., est autorisé de tous les côtés (il est permis, de la voie publique, de s’y reposer avec une charge), sans toutefois faire la double opération d’y apporter un objet d’un bien privé, puis de là dans la rue (152)A défaut d'une largeur suffisante, l'espace est supposé nul, se confondant avec le mur d'appui.. -Mais, encore, objecta R. Yohanan, la contradiction de R. Aba subsiste, puisqu’il dit ailleurs, au nom de Samuel, qu’en ayant jeté un objet de la rue sur un tel mur (moins large que 4 p.), si l’objet a reposé sur la crête du mur on est coupable, tandis qu’ici il suppose un tel mur annulé? Pourquoi l’hypothèse admise en ce cas, que le mur est supposé bien plus élevé et comme rempli de terre, n’est-elle pas également applicable au cas de notre Mishna?
Pnei Moshe non traduit
גמ' ולמה לי רחב ארבעה וכו' אלא בגין מתני' הדא דבתרא. שדוקא אלו עולין וכו' ולהכי צריך רחב ד' כדפרישית במתני'. לא היה רחב ארבעה. מהו להוריד לכאן ולכאן:
אסור לכאן ולכאן. דהוי כאויר ששתי רשויות שולטות בו ולא יזיז בו אפילו מלא נימא שאוסרין זה על זה לטלטל ואפילו בראשו ור' זעירא קאמר בשם רב מותר לכאן ולכאן דהוי מקום פטור ובטל לכאן ולכאן להיתירא:
מחלפא שיטתיה דרבי בא תמן אמר. גבי כותל בר''ה גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה ומוקף הוא לכרמלית וזרק ונחה על ראשי מחיצות חייב אלמא הוי רשותא באנפי נפשה ולמיחייבא עליה:
והכא אמר הכין. בתמיה שאסור לכאן ולכאן ששתי רשויות שולטות בו ומשני תמן שהקיפו לכרמלית ואת רואה אותה כאלו מלא עפר וצרורות כלומר דכמאן דמליא דמי הלכך מחייב בזורק ונחה על גביו אבל הכא במפסיק בין שתי חצרות מה אית לך למימר:
תדע לך דאמר ר' אחא ור' חנינא בשם ר' יוחנן וכו' שהן גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה מותר לכאן וכו'. כצ''ל דזה הוי מקום פטור:
ובלבד שלא יחליף. המשא של רה''ר לרה''י והשתא לר' יוחנן נהי דפליג עליה דרב בהא דס''ל דמכיון שאין רחב ד' בטל הוא לכאן [ולכאן] הא מיהת קשיא מהאי דכותל בר''ה ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית דהזורק ונח על גביו חייב גם לר' יוחנן אלא ע''כ דשאני התם שאת רואה למקום המיקף כאלו מלא עפר וצרורות:
ר' חנן בעי. גרסינן מתלפא שיטתיה דר' בא תמן אמר וכו'. כלומר דאכתי היא גופה קשיא דכמו דהתם אמרינן את רואה אותו כאלו מלא עפר ואוף הכא בכותל שבין ב' חצרות נימא נמי כן:
שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתֶל שֶׁהִקִּיפוּהוּ סוּלָמוֹת מִיכָּן וּמִכַּן מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא כִּיווְנוֹ נַעֲשׂוּ כִּפְתָחִים.
Traduction
–Non, fut-il répondu, on a bien appris que, pour la clôture déjà sise dans un domaine privé, il n’y a pas lieu de changer sa nature (de la supposer remplie au-delà), tandis que cette supposition a sa raison d’être pour le mur au milieu de la voie publique, constituant parfois un lieu intermédiaire. R. Aba ou R. Juda dit au nom de Samuel (153)Ci-dessus, (6, 10).: si un mur de 10 p. est entouré d’échelles de toutes parts, il faudra poser 2 fois l’eruv, non se contenter d’un seul pour le tout; c’est que, dit R. Yossé b. R. Aboun, on ne saurait pas considérer comme des portes les échelles qui ne sont pas juxtaposées, pour faciliter le passage d’un côté à l’autre.
Pnei Moshe non traduit
שמענו מחיצות ברשות היחיד. בתמיה שמענו מחיצות ברשות הרבים כלומר דבכותל העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה כדאיירי התם שפיר הוא דמכיון שעושה מחיצה לאחרים שהכרמלית שמוקף מאותו הכותל נעשה רשות היחיד ואם כן לעצמו לא כל שכן דכמחיצה הוא ואף על פי שאינו רחב ארבעה אבל הכא שהכותל הוא בין החצרות ושתיהן רשות היחיד הן וכי הכותל הזה גורם לרשות היחיד דנימא כמאן דמליא דמי:
כותל שהקיפוהו סולמות מכאן ומכאן וכו'. וכדמפרש ר' יוסי בר בון דמיירי שאין הסולמות מכוונין זה כנגד זה ומכיון שלא כיוונו נעשו כפתחים בתמיה שאם היו מכוונין הרי הן כפתחים והיה בדין שמערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אבל מכיון שאין להן דין פתח מערבין שנים ואין מערבין אחד:
Eirouvine
Daf 47a
47a תַּנֵּי. כָּל כּוֹבְשֵׁי כְבָשִׁים עוֹלֶה אַמָּה וְכוֹנֵס שָׁלֹשׁ. חוּץ מִכִּיבּוּשׁוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כְמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. שֶׁהַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִיבּוּשׁוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.
Traduction
On a enseigné (154)B. Zevahim 63a.: pour toute construction d’échelle, on compte une hauteur d’une coudée par pente de 3, sauf pour le grand escalier menant à l’autel: pour faciliter la montée avec de grandes charges, on a prolongé cette pente, de façon à ce que, pour chaque espace de 6 p. (= 1 coudée), on ait une pente de 3 coudées et demie, plus un doigt et 1/3 de doigt; car, l’autel avait une hauteur de 10 coudées, et l’escalier y conduisant avec 32 c. (155)''Ainsi: 10X3c. _ = 31 _, + 9 doigts et 9/3 = 12 d. = 3 p., ou: _ c. ; total: 32 c.''.
Pnei Moshe non traduit
תני כל כובשי כבשים. כל כבשים שהיו במקדש והן המעלות שהיו שם בין הגדולים ובין הקטנים היו בזה החשבון שבמשך ג' אמות היה מתלקט אמה גובה וזהו עלה אמה וכנס שלש:
חוץ מכבשו של מזבח. שהיה ל''ב אורך ועולה החשבון כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש ושליש אצבע לפי שהמזבח עשר אמות גבהו עם הקרנית וכיבושו ל''ב אמות ואיידי דאיירי בסולמות ומעלות מייתי לה הכא:
עָשָׂה מִסְטָווָה עַל פְּנֵי כָל הַכּוֹתֶל וְיֵשׁ בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. אַרְבַּע אַמּוֹת מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם.
Traduction
Si tout le long de la façade (156)Littéral.: revêtement (du mur). d’un mur on a établi un balcon, haut de 10 p. et large de 4, il forme un domaine à part; et, pour la jonction shabatique, il faut y placer un double eruv, le premier ne suffisant pas;mais s’il n’a qu’une largeur de 4 coudées (ne longeant qu’une partie de la façade), un seul eruv suffit pour les deux emplacements (l’intervalle sera considéré comme une rupture annulée).
Pnei Moshe non traduit
עשה מסתווה על פני כל הכותל. במשך הגובה עשה איצטבא ואיצטבא על גבי איצטבא ועל פני כולו ואפי' יש בו רוחב ד' טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד דכה''ג לא הוי מיעוט משום שזהו כעושה כותל אצל הכותל:
ארבע אמות אם לא הוה על כל פני הכותל אלא במשך ד' אמות מהרוחב שלו הוי מיעוט ומערבין אחד ואין מערבין שנים:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּגְדוֹלָה. אֲבָל בִּקְטַנָּה בְּרוּבָּהּ אֵי זוֹ הִיא גְדוֹלָה וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה. כָּל שֶׁרוּבָּה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר בְּעֶשֶׁר. הָא פָּחוּת מֵעֶשֶׂר בְּרוּבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ מָמַר בְּאֶמְצַע. אֲבָל מִן הַצָּד לֹא בְדָא. וְהֵי דֵינוֹ צָד וְהֵי דֵינוֹ אֶמְצַע. נֵימַר. אִם יֵשׁ שָׁם עוֹמֵד אַרְבָּעָה הַייְנוֹ אֶמְצַע. אִם לַאו הַייְנוֹ צָד.
Traduction
–Ce que notre Mishna dit d’une brèche atteignant 10 coudées est seulement vrai pour un mur très étendu; mais, s’il s’agit d’un petit mur, dès que la majeure partie est rompue (même au-dessous de ladite mesure), la rupture est considérée comme une porte. -Qu’appelle-t-on grand mur et petit mur? Lorsque la majeure partie a plus de 10 coudées, ou si elle a cette mesure, c’est un grand mur; si la mesure est moindre, c’est un petit mur, et la majeure partie détermine la règle à cet égard. En outre, la brèche de 10 coudées est seulement applicable au cas où il s’agit du milieu du mur, non de côté (où il n’est pas d’usage d’adopter les portes). Qu’appelle-t-on de côté, ou le milieu? Il y a lieu de nommer un milieu aussi longtemps qu’il reste debout un espace latéral d’au moins 4 coudées; au cas contraire, non.
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר. באיצטבא גדולה:
אבל בקטנה ברובה. אם היא על פני רוב הכותל הוי מיעוט ומפרש איזו היא וכו' כל שרובה יותר מעשר בעשר כלומר כל שרוב האיצטבא מחזקת במשך הכותל יותר מעשר או בעשר זה גדולה וכל שהוא פחות מעשר קטנה היא ונידונית ברובה:
באמצע. אם עשאה באמצע הכותל אבל אם העמידה מן הצד לא בדא אמרו כן. ואיזהו צד ואיזהו אמצע:
נימר. דכך הוא אם יש שם עומד ארבעה שנשתייר מקום ארבעה בכותל פנוי זהו אמצע דלא באמצע ממש בעינן. ואם לאו שהעמיד האצטבא לצד אחד עד שלא נשתייר שם עומד ארבעה פנוי והיינו מן הצד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source